התרעה חמה: מאבק נגד שריפות בשטחים פתוחים

התרעה חמה: מאבק נגד שריפות בשטחים פתוחים

3 ימים לפני הלהבות בכרמל שלחו נציגי 22 יישובים מכתב לרה"מ וביקשו שיילחם בשריפות בשטחים פתוחים ובפאתי יישובים. דוח של הכנסת, שחובר לאחרונה, מלמד כמה גדולה ומסוכנת התופעה הזו

סופ

אביב לביא | 11/12/2010 13:26הוסף תגובההדפס כתבהכתוב לעורךשלח לחבר

בעיתוי כמעט לא נתפס, שלושה ימים לפני שפרצה השריפה בכרמל, נחת בלשכת ראש
הממשלה מכתב דרמטי. "אנחנו מבקשים מממשלת ישראל להגן על זכותנו הבסיסית ביותר – אוויר נקי!". כתבו לנתניהו נציגיהם של 22 יישובים, מהגליל, השרון והנגב, שחייהם הפכו לסיוט בגלל התופעה שמסכנת אזורים שלמים ברחבי המדינה: שריפות בשטחים פתוחים ובפאתי יישובים.

במקביל, וגם זה לפני השריפה בכרמל, הושלמה במרכז המידע והמחקר של הכנסת כתיבתו של דוח חדש, הממפה את תופעת השריפות בשטחים הפתוחים וחושף את ממדיה. הדוח, שנכתב על ידי אורי טל-ספירו, חובר לבקשת ח"כ דב חנין, יו"ר ועדת הבריאות והסביבה של הכנסת. ביום רביעי נערך בוועדה דיון חירום בממצאי הדוח. גם הדיון הזה, אגב, נקבע לפני שפרצה השריפה בכרמל. במילים אחרות – זה לא המקרה של חוכמה בדיעבד.

זעקת העזרה עולה מכל אזורי הארץ, ובשנה האחרונה בעוצמה גדולה במיוחד: אנשים איכותיים שבאו להתגורר ביישובים איכותיים, בעלי אופי כפרי, פסטורלי וירוק, מגלים לתדהמתם שהם מבלים את ימיהם בתוך ענן שחור, מחניק ומסרטן. "בשנה האחרונה אני גרה בבית שבניתי בנירית", אומרת אסנת ג'רבי, מנהלת פיתוח עסקי, ממובילות המאבק. "יום אחרי יום אני צריכה לסגור את כל החלונות בבית ולחיות בכלוב. הרגישות לריחות של השריפות הפכה אצלי לאובססיה, לא מדובר בפריבילגיה אלא באיום ישיר ומסוכן על הבריאות שלי ושל הילדים". אחרי השריפה בכרמל, ג'רבי כבר יודעת שפוטנציאל הנזק הוא לא רק בטווח ארוך, ושהיא, כמו ישראלים רבים, חיה למעשה על פתחה של חבית אבק שריפה.

זה קורה בראש העין ובכוכב יאיר, במתן ובפרדס חנה, בכרמיאל ובקיבוץ רבדים שבנגב, בצורן-קדימה שבשרון ובעוד עשרות יישובים שבהם מתגוררים מאות אלפי ישראלים. בהדרגה, באמצעות רשת האינטרנט, נחשפו זה למאבקו של זה, הבינו שמדובר בצרת רבים, החליטו לשתף פעולה והקימו את "מטה המאבק למען הזכות לנשום אוויר נקי".

צילום: זכריה ניקסון 

עמק בית הכרם. שיגרה של שריפת פסולת צילום: זכריה ניקסון

במכתב ששיגרו לנתניהו, כותבים חברי המטה ש"מדי יום, החל בשעות הצהריים, אין אנו יכולים לצאת מהבית. ריח העשן והפלסטיק הנישא באוויר הוא בלתי נסבל, ואנו נאלצים להסתגר בבתים, לא כל שכן לצאת לפעילות גופנית, לטייל עם ילדינו לגני משחקים ועוד פעולות יומיומיות פשוטות. מדי ערב אנו נועלים דלתות, מגיפים תריסים וסוגרים חלונות על מנת להפחית את הסכנה לנו ולילדינו".

דוח מרכז המחקר והמידע משרטט תמונה של סכנה יתומה, נטולת אבא ואמא. השריפות בשטחים הפתוחים מתחלקות לשלושה סוגים עיקריים: שריפות של פסולת ביתית, שנובעות מתפקוד כושל של מערך פינוי האשפה ברשויות מקומיות קורסות. בשורה של יישובים, בעיקר במרכז הגליל, המועצה המקומית מתקשה לתפקד, והאשפה לא מפונה כחוק לאתרי הטמנה מסודרים – הליך שכרוך בעלויות שהמועצה לא יכולה או לא רוצה לעמוד בהן. במקום זאת, הפסולת נערמת בשדות בשולי היישוב, ומדי פעם מישהו מדליק אותה כדי לצמצם את הנפח. התוצאה – ענן שחור אופף את כל האזור. במקרים רבים השריפה מכילה גם פסדים של בעלי חיים מאטליזים ועוד מחזות מעוררי תיאבון.

סוג אחר של שריפות מתבצע בעיקר על ידי חקלאים, שמעלים באש גזם, ניילונים ישנים ופסולת חקלאית. זה הרבה יותר זול ונוח לעומת החלופה – הזמנת קבלן שיפנה את הערימה בתשלום. הסוג השלישי כבר קשור לאוכלוסייה בעלת אופי עברייני – ששורפת תשתיות וכבלים במטרה להגיע אל הנחושת היקרה שבפנים. לא מומלץ להיות

בסביבה כשזה קורה.

המכתב לראש הממשלה נשלח לאחר שהתושבים נואשו מכל זרועות המדינה האחרות. הרשויות המקומיות – שעל פי החוק התופעה נמצאת בתחום אחריותן – לא מסוגלות להתמודד עם השריפות ולהניח יד על המציתים; המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה סובלת ממחסור חמור בכוח אדם. כדי לפתוח בהליך פלילי נגד חשוד בהצתה, צריך לתפוס אותו על חם – עם הגפרור ביד. כששוטר אחד מכסה שטח של עשרות קילומטרים, זה כמעט בלתי אפשרי; גם פניות למשרד החקלאות, למשטרה הכחולה ולמכבי האש לא הניבו פתרונות ברוב המקרים.

התושבים, כמובן, לא מקבלים את ההסברים הללו. הם מצפים לתשובות, לגישה נחושה הרבה יותר, לאכיפה, אבל נתקלים בחוסר אונים, אדישות וזלזול. "לתומנו חשבנו שבמענה לתלונותינו יגיע פקח, שוטר, או כל מושיע אחר שיטפל בעניין בתקיפות", הם כותבים לראש הממשלה, "במקום זאת קיבלנו 'מכבסת מילים' ותלונותינו אינן זוכות, בלשון המעטה, למענה רציני. פשוט אין עם מי לדבר ואף גורם ממשלתי לא לוקח אחריות על המצב".

ח"כ דב חנין, שנמצא בקשר עם התושבים והזמין את הדוח ממרכז המידע של הכנסת, הגיב אתמול לממצאים: "נתוני המחקר מתארים תמונה קשה של היעדר טיפול שיטתי בשריפת הפסולת בישראל. השריפות הללו מסוכנות סביבתית ובריאותית, ואחרי האסון בכרמל ברור שעלולה לצמוח מהן גם סכנה מיידית. נדרשת אכיפה נמרצת למניעת השריפות הפיראטיות ואסור שהנושא ייפול בין הרשויות".

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/186/972.html

מודעות פרסומת

פורסמה ב-דצמבר 15, 2010, ב-Uncategorized ותויגה ב-, , , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: